הידעתם?
כ־800 שנה לפני שהסופגנייה הפכה למאכל החנוכה של ישראל, כתב רבי מימון בן יוסף, אביו של הרמב"ם, ש"אין להקל במנהג" אכילת הסופגנים בחנוכה, וקרא לו "מנהג הקדמונים".
שאלו כמה משפחות יהודיות מה הן אוכלות בחנוכה, ותקבלו תריסר תשובות שונות. סבתא במנצ'סטר מגררת תפוחי אדמה ללביבות. בירושלים, מאפייה אחת מטגנת יותר מ־25,000 סופגניות ביום. בקזבלנקה משפחות מסובבות טבעות בצק ומפילות אותן לשמן רותח. ובאיטליה חותכים עוף שלם, משרים אותו בלימון ומטגנים עד שהוא מזהיב. המתכונים כמעט לא דומים זה לזה, אבל חוט אחד עובר בין כולם. זה השמן, וזיכרון פך השמן שהדליק את המנורה במקדש שמונה ימים.
השנה חנוכה מתחילה בערב 4 בדצמבר. בואו נצא למסע בעולם היהודי, מחבת אחת בכל פעם.
למה דווקא שמן ומטוגנים?
אכילת מאכלים מטוגנים בחנוכה באה להזכיר את נס פך השמן. והמנהג הזה ותיק מאוד. כבר במאה ה־12 כתב רבי מימון בן יוסף, אביו של הרמב"ם, שאין להקל במנהג אכילת הסופגנים בחנוכה, וכינה אותו מנהג הקדמונים. כותבי אוכל סבורים שהוא התכוון לביבה מטוגנת טבולה בסירופ, ולא למשהו שדומה לסופגנייה של היום, אבל העיקרון כבר היה קיים.
לביבות, מגבינה לתפוח אדמה
למשפחות אשכנזיות רבות, הלביבה (הלאטקע) היא חנוכה. ובכל זאת, לביבת תפוחי האדמה צעירה להפתיע. תפוחי האדמה נעשו נפוצים במזרח אירופה רק זמן רב אחרי קולומבוס, ולביבות תפוחי אדמה מופיעות בערך במאה ה־19. לפני כן, לביבות החנוכה הוכנו פעמים רבות מגבינה.
הקשר למאכלי חלב מגיע מסיפור יהודית, שלפי המסורת האכילה מצביא אויב גבינה מלוחה והשקתה אותו יין עד שנרדם, וכך הצילה את עירה. הסיפור אינו חלק מהתנ"ך ואינו מזכיר את חנוכה, אבל קריאתו בתקופת החג נעשתה נפוצה, ואיתה מנהג אכילת החלב. היסטוריון האוכל גיל מרקס ייחס את לביבות החנוכה המתועדות הראשונות לאיטליה, לכתביו של רבי קלונימוס בן קלונימוס בסוף המאה ה־13 ובתחילת המאה ה־14. לדברי מרקס, אחרי גירוש היהודים מסיציליה ב־1492 הביאו המגורשים לביבות ריקוטה ליהודי צפון איטליה. המילה "לאטקע" עצמה היא ביידיש לביבה זעירה, וככל הנראה מקורה במילה סלאבית מזרחית.
איך הסופגנייה כבשה את ישראל
היכנסו לכל מאפייה בישראל בדצמבר, והחלונות מלאים סופגניות. הסופגנייה הממולאת בריבה היא במקורה מאפה ממרכז אירופה. גיל מרקס איתר מתכונים לסופגניות ממולאות כבר בספרי בישול גרמניים מודפסים מוקדמים. יהודי פולין קראו להן פּוֹנצ'קעס וטיגנו אותן בשומן עוף במקום בשומן חזיר, כדי שיהיו כשרות. העולים הביאו את המתכון לארץ ישראל, וכאן קיבל את שמו העברי, שנבנה על המילה התלמודית לבצק ספוגי.
להפיכתה לחביבת האומה היה גם צד כלכלי. בשנות ה־20 של המאה הקודמת עודדה ההסתדרות, שנוסדה ב־1920, את הסופגנייה על פני הלביבה. לביבה אפשר להכין בבית בכמה דקות; סופגניות צריכות אופים, הובלה וחנויות, כלומר עבודה לחברי ההסתדרות. וזה עבד. סקר שפורסם ב־2006 מצא ש־80 אחוז מהישראלים אוכלים לפחות סופגנייה אחת בחנוכה, ומשרד הביטחון קונה מדי שנה מאות אלפי סופגניות לחיילים.
ספינג' ובימואלוס, הלביבה הספרדית
הרבה לפני הסופגנייה הישראלית, ליהודי ספרד, צפון אפריקה והאימפריה העות'מאנית היה בצק מטוגן משלהם. במרוקו זה הספינג', טבעת בצק שמרים שטובלים בסוכר או מגישים עם סירופ מי זהר. השם בא מהמילה הערבית לספוג, אותו רעיון שנתן לעברית את המילה סופגנייה. יש היסטוריונים שמייחסים את הספינג' לספרד המוסלמית של ימי הביניים. יהודי מרוקו אימצו אותו כמאכל החנוכה שלהם והביאו אותו לישראל באמצע המאה ה־20.
משפחות ספרדיות מטורקיה, מיוון ומהבלקן מכינות בימואלוס (גם בומואלוס או בורמואלוס), לביבות זעירות מזולפות בדבש או מפוזרות בסוכר. למילה יש היסטוריה מרתקת. כשהתורה מתארת את טעם המן במדבר, "כצפיחית בדבש", תרגומי התנ"ך ללאדינו תרגמו זאת כבימואלו, ותנ"ך בלאדינו משנת 1873 תיאר את המן כלביבה בדבש. ליהודים הרומניוטים ביוון יש גרסה משלהם, שנקראת זבינגוס.
עוף מטוגן באיטליה, לביבות בהודו
יהודי איטליה חוגגים עם פולו פריטו לחנוכה, עוף מושרה בשמן זית, לימון, שום ותבלינים חמים כמו אגוז מוסקט וקינמון, טבול בקמח ובביצה ומטוגן. העוף היה בהישג יד גם למשפחות שלא תמיד יכלו לקנות בקר או עגל, והציפוי הולך בדרך הטיגון היהודית הרומאית, המוכרת בעיקר מהארטישוק על פי המנהג היהודי.
מזרחה משם, יהודי קוצ'ין שבקרלה, בדרום הודו, פיתחו מסורות משלהם, ובהן נייאפם, לביבה מתוקה מקוקוס, אגוזים, פירות יבשים ותבלינים. משפחות ממוצא עיראקי מכינות פעמים רבות סמבוסק, מאפים מטוגנים פריכים במילוי חומוס מתובל. יהודי פרס מזלפים בלילה לשמן רותח בסלסולים דמויי תחרה ומכינים זולביה, שטובלים בסירופ בניחוח מי ורדים והל. ויהודי תימן הביאו לישראל את המלאווח, לחם מטוגן עלים עלים, שהפך כאן למאכל נחמה אהוב.
חג אחד, הרבה שולחנות
מה שיפה כל כך במאכלי החנוכה הוא שכל קהילה לקחה את אותו רעיון פשוט ועשתה אותו לשלה, עם מה שבישלו השכנים, מה שגדל בסביבה ומה שהמשפחה יכלה להרשות לעצמה. לביבה בלונדון, ספינג' בקזבלנקה וסופגנייה בחיפה מספרים כולם את אותו הסיפור. השנה, נסו מאכל אחד מקהילה שאינה שלכם, והדליקו את הנרות עם טעם חדש על השולחן.
The Kosher Shop נפתח ב־23 בנובמבר, בדיוק בזמן למצוא מתנות לחנוכה, חנוכייה או משהו מתוק לשולחן החג.
מקורות
- Jewish Action, The “Hole” Truth About Sufganiyot
- Wikipedia, Sufganiyah
- TIME, The history of the Hanukkah jelly doughnut
- Unpacked, A brief history of the latke
- University of Washington, Sephardic Studies, Manna from heaven, bumuelos
- My Jewish Learning, Moroccan sfenj
- My Jewish Learning, 8 Jewish fried foods from around the world
- Aish, Pollo fritto, Chanukah fried chicken


